מטופל/ת יקר/ה!

מידע זה נועד להסביר לך על הצפוי באשפוז זה ולהקל על שהותך במחלקה.

מה היא תופעת הטחורים
באזור האנוס ופי הטבעת קיימים שלוש קבוצות של כלי דם, כחלק אנטומי נורמאלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. טחורים גורמים לסבל כאשר הם במצב של התנפחות הורידים באזור עד כדי כאבים ודימום. הטחורים מתחלקים לשתי קבוצות עפ"י המיקום שלהם:

טחורים חיצוניים – נמצאים בחלק החיצוני של פי הטבעת ונראים כבליטת עור.
טחורים פנימיים – נמצאים בחלקה העליון של התעלה האנאלית ואינם נראים מבחוץ. לעיתים, במחלת טחורים
ממשוכת, הטחורים הפנימיים מאבדים את מקומם האנטומי בתעלה האנאלית, וגולשים דרך פתח האנוס החוצה, בעיקר בזמן מאמץ בשירותים.

הגורמים להיווצרות טחורים
אין הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות העלולות לגרום להיווצרותם: מאמץ ממושך בזמן יציאות ולאורך תקופה ארוכה, הוא כנראה הגורם המשמעותי ביותר בהתהוות טחורים. גורמים נוספים הם: גיל, עצירות או שלשול כרוני, הריון, תורשה, פעולת מעיים שנגרמת ע" שימוש ממושך במשלשלים וחוקנים, ישיבה ממושכת בשירותים ומאמץ גופני ממושך, הכולל נשיאת משאות כבדים והרמת משקולות באופן רצוף.

הסימנים
- דימום תוך כדי יציאה – הדימום יכול להיות קל, המתבטא בעת ניגוב, או חמור יותר הנראה באסלה. נדיר שדמם כזה מגיע לכמות מסכנת חיים, אולם אם הדמם מלווה בחולשה, סחרחורות וכוי', יש לפנות לחדר המיון בהקדם. אם הינך נוטל תרופות לדילול הדם, עליך להודיע לרופאך. דמם שאינו קשור ליציאות, אינו אופייני לטחורים ודורש בירור למציאת מקורו.
- בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה.
- גירוי באזור האנאלי.
- רגישות באזור וכאב פי הטבעת.

כיצד מטפלים בטחורים?
מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שלשול עלול להחמיר את הטחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם יתווספו טיפולים נוספים. ניתן להשיג מרקם יציאות נכון באמצעות:
הרכב תזונה נכון – כלכלה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בנוזל ריכוך יציאות ושתייה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי.
הימנעות ממאמץ יתר בשירותים – מומלץ להימנע מישיבה ממשוכת בשירותים אם היציאה אינה מתרחשת בזמן סביר, מומלץ לשוב שנית במועד מאוחר יותר.
טיפולים להקלת הסימפטומים (לפי הוראת הרופא ולאחר בדיקה) טיפול באמצעות נרות ומשחות מקומיות, אמבטיות ישיבה במים פושרים מספר פעמים ביום. במקרים של כאב עקשני על רקע קריש דם בטחור חיצוני, הרופא יכול לנסות להוציא קריש דם ע"י חתך קטן, שניתן לבצע בהרדמה מקומית במסגרת ביקור במרפאה, דבר שמקל על הכאבים.
קשירת טחורים – מתבצעת ע"י הנחת גומייה קטנה על חלקו העליון של הטחור, באמצעות מכשיר המיועד לכך. הפעולה מתחילה בבדיקה של פי הטבעת באמצעות מכשיר הנקרא אנוסקופ. עם זיהוי הטחור, הרופא יניח את הגומייה על חלקו העליון. ניתן לקשור באותה פעולה טחור אחד, שניים, או את שלושת הטחורים, לפי העדפת הרופא המטפל, המטופל ומצב הטחורים. מאחר שחלקו העליון של הטחור מכיל מעט עצבים של כאב, הפעולה לרוב לא כואבת במיוחד. הגומייה המונחת בבסיס הטחור גורמת לנמק מקומי של האזור הקשור.
לאחר מספר ימים האזור הקשור נושר ועימו נושרת הגומייה. באזור בו הייתה הגומייה נוצרת בהדרגה צלקת המושכת את הטחור בחזקה לתוך התעלה האנלית ומקטינה את זרימת הדם בתוכו. כתוצאה מכך, פוחתים הדימום והבלט של רדמת הטחורים דרך פי הטבעת. תהליך יצירת הצלקת נמשך זמן מה והשפעת קשירת הטחורים יכול להתבטא רק לאחר מספר שבועות. בזמן זה חשוב להקפיד להמשיך את הטיפול השמרני שהומלץ ע"י הרופא המטפל, כגון ריכוך הצואה ומתן כלכלה עשירה בסיבים.
לעיתים יש צורך לקשור בשנית את הטחורים או לשקול ביצוע ניתוח.

חשוב לדעת!
קשירת טחורים היא פעולה יעילה שיכולה לשפר את איכות החיים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית, אולם לעיתים רחוקות עלולים להופיע סיבוכים. במקרים בהם יופיע דמם חזק הגורם לחולשה או סחרחורת, התפתחות חום או כאב עז בפי הטבעת שאינו מגיב לתרופות פשוטות נגד כאבים, או קושי לתת שתן, יש לפנות בדחיפות לחדר מיון.
תופעות אלה נדירות ביותר.

ניתוח
כאשר יש סבל ניכר מטחורים, בהם טיפולים אחרים לא הועילו, או חולים שאינם מעניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל ע"י המטופל והרופא.
ניתוח להסרת הטחורים – בניתוח המסורתי מסירים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. הניתוח נעשה בהרדמה ואשפוז, לפי החלטה רפואית. תקופת ההחלמה בבית, יכולה להמשך כשבועיים - שלושה. התקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים.
לניתוח מסוג זה שכיח מאוד בעולם, והוא יעיל באחוזים גבוהים מאוד ושיעור הסיבוכים בו הנמוך.
ניתוח עם מכשיר אוטומטי (PPH) – הליך חדשני בשם procedure for prolapse and hemorrhoids (PPH) , המכונה לעיתים שיטת הסטפלר. זוהי התערבות כירורגית זעירה פולשנית. ע"י שימוש בסטפלר מעגלי שמסיר רקמה מעל "קן הכאב" בתוך תעלת פי הטבעת, "מעלה" ההליך הכירורגי PPH את רקמת התעלה, מחזיר את רקמת הטחורים למיקומה האנטומי המקורי ומקטין את זרימת הדם לטחורים הפנימיים. עקב כך, רקמת הטחורים חוזרת ומצטמקת במרבית המקרים תוך ארבעה עד שישה שבועות ממועד הטיפול. ההליך כרוך בתחושת כאב מופחתת בהשוואה לניתוח קונבנציונאלי מכיוון שהוא מבוצע מעל "קן הכאב" בתוך תעלת פי הטבעת. היתרון הוא בכך שהליך זה פוגע בקצוות עצבים מעטים בלבד, בזמן שההליך הכירורגי המקובל מבוצע מתחת לקן המשונן תוך פגיעה בקצוות עצבים רבים.
בשיטה זו הטחור לא נכרת אלא מוחזר למקומו. בפעולה שהיא מעין "מתיחת טחורים". תודות לכך שאין בשיטה זו כריתת טחורים באזור פי הטבעת, המטופלים חווים תחושת כאב מוקטנת ותקופת הבראה מהירה יותר מאשר חולים העוברים את הניתוח המסורתי.

כמו בכל התערבות ניתוחית, קיימים גם כאן סיכונים:

1. יכול להיגרם נזק לתעלה הרקטלית או דלקת במידה ויותר מידי רקמת שריר מוכנסת לסטפלר.
2. נזק עלול להיגרם לשרירים הפנימיים של הסוגר (השריר הטבעתי) שיוביל לחוסר תפקוד בטווח הקצר או הארוך, ובכלל זה תחושת כאב מוגברת או חוסר יכולת לשלוט ביציאות.

הכנה ערב ניתוח
מתן הסבר מפורט מרופא המחלקה על הניתוח שיבוצע, שיחתימך על טופס הסכמה לניתוח.
רופא מרדים – יבצע בדיקה ויתן הסבר על סוג ההרדמה. מתן תרופה להרגעה לפני השינה. מחצות עליך להשאר בצום עד הניתוח.

הכנה לניתוח בבוקר
- מתן תרופה להרגעה לפי הוראת רופא מרדים.
- רחצה.

לאחר הניתוח
שהייה – בחדר התעוררות הנמצא ליד חדר ניתוח לצורך השגחה עד לשחרורך למחלקה ע"י רופא מרדים כשמצבך יתייצב.
עירוי – מתן עירוי נוזלים עד לקבלת שתייה בערב.
באזור הניתוח – תישאר חבישה חיצונית, שתוסר למחרת היום. ייתכן ותהיה ספוגה בהפרשות, היא תוחלף לפי הצורך.
כאבים – תופעה שכיחה לאחר ניתוח, וניתן להקל עליהם באמצעות מתן תרופות. עליך לפנות לצוות במידה ויופיעו
כאבים באמצעות לחיצה על פעמון צמוד למיטתך.

אין צורך לסבול מכאבים.
דימום – לאחר ניתוח עלול להופיע באופן קל או על הפצע, אין מקום לדאגה.

יום למחרת הניתוח
בהחלטת הרופא המטפל מתן שתייה וכלכלה. ניתן להתרחץ לאחר שהחבישה הראשונית תוסר. יש לשטוף את האזור במים זורמים וסבון לפחות שלוש פעמים ביום ולאחר כל יציאה.

שחרור
האשפוז המחלקה הינו קצר, בין 1-2 ימים ובהתאם להחלטת רופא עפ"י מצבך הבריאותי. מתן מכתב סיכום אשפוז בשחרורך מהמחלקה ועם המלצות להמשך טיפול והזמנה למרפאה הכירורגית במרכז הרפואי.
עליך לפנות למיון כאשר מופיע חום מעל 38 מעלות, או בהופעת דימום ונפיחות באזור הניתוח, או בהופעת כאבים חזקים שלא הופיעו קודם.

החלמה בבית
ההחלמה מניתוח זה יכולה להמשך לעיתים מספר שבועות בהם נדרש טיפול בפצע, למרות שלרוב ניתן לחזור לתפקוד יומיומי מוקדם יותר. תתכן תחושת עייפות משום שהגוף בתהליך ריפוי. עליך לנוח ככל האפשר.
הגיינה – אזור פי הטבעת הוא אזור לא נקי. שמירה על ניקיונו חשובה תמיד אך חשובה הקפדה יתרה במיוחד לאחר ניתוח כירורגי. מאחר ומדובר בתהליך בו יש הפרשה ולעיתים זיהום, הסיבוך העיקרי שיכול להופיע לאחר הניתוח הוא זיהום הפצע. לכן לעיתים משאירים את הפצע פתוח ונותנים לו להירפא מעצמו. יש חשיבות רבה במהלך הריפוי לשמירה על ניקיון המקום ושימוש בפדים יבשים לספיגת ההפרשות.
לאחר ריפוי הפצע, יש לשמור על העור בחריץ שבין העכוזים נקי וללא שיער. מומלץ להסיר את השיער באזור באמצעות גילוח כל שבועיים – שלושה עד להחלמה מלאה.
כאב – צפוי לאחר ניתוח. אזור פי הטבעת הוא אזור רגיש ומומלץ לקחת תרופה משככת כאבים לפי הרגלך או עפ"י המלצת רופא. אמבטיות ישיבה חוזרות יקלו על הכאבים.
כלכלה- עשירת סיבים, פירות וירקות (בקליפתם), פירות יבשים. שתייה מרובה בין 10-15 כוסות ליממה.
יציאות – מומלץ לקחת שמן, על מנת להקל על היציאה במשך כשבועיים מהניתוח. אין לקחת משלשלים כדי לא לגרום לגירוי באזור פי הטבעת.
יחסי מין- הינך יכול לקיים יחסי מין במידה ואינם גורמים לאי נוחות או כאב.

צוות המחלקה עומד לרשותך תמיד
 ומאחל לך החלמה מהירה