מחברים:
נעמי ווין-רביב, ביה"ס לבריאות הציבור, הפקולטה למדעי רווחה ובריאות, אוניברסיטת חיפה
ד"ר מיכה ברחנא, ביה"ס לבריאות הציבור, הפקולטה למדעי רווחה ובריאות, אוניברסיטת חיפה רישום הסרטן הלאומי, משרד הבריאות.
ד"ר רחל דקל, ביה"ס לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת בר-אילן,רישום הסרטן הלאומי, משרד הבריאות
פרופ שי לין, בית הספר לבריאות הציבור, הפקולטה למדעי רווחה ובריאות, אוניברסיטת חיפה
ד"ר ליטל קינן-בוקר, ביה"ס לבריאות הציבור, הפקולטה למדעי רווחה ובריאות, אוניברסיטת חיפה המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות

רקע: סרטן שד הנה המחלה הממארת השכיחה ביותר בנשים בעולם המערבי בכלל ובישראל בפרט . במחקר קודם שנערך על ידינו נמצא יחס שיעורים מתוקנן לגיל גבוה במיוחד עבור סרטן השד בקרב נשים שורדות שואה ביחס לאוכלוסיית ביקורת תואמת. אוכלוסייה זו מאופיינת בחשיפה להגבלה קלורית חמורה בזמן המלחמה ובסיכון להפרעת דחק בתר חבלתית (Post Traumatic Stress Disorder, PTSD).
הקשר בין הגבלה קלורית וסרטן שד נבדק במספר מועט של מחקרים, עם תוצאות סותרות. כמו כן, לא ידוע על מחקרים העוסקים ב-PTSD הנקשרת לשורדים ממלחמת העולם השנייה (להלן מלחע"ש) - מה שיכול להוות מדד מקורב לרמת הדחק הנפשי שנחוותה במהלך מלה"ע - לבין היארעות סרטן בכלל וסרטן השד בפרט.
הערכה של חשיפה לרעב במהלך מלחמת העולם השנייה מורכבת ביותר, הן מבחינת הזמן שחלף – למעלה מ-60 שנה - והן משך החשיפה ושונותה. גם לגבי מדידת הקשר בין PTSD הנקשרת למלחע"ש וסרטן השד לא קיים בשלב זה כלי

מחקר מוכר ותקף. לפיכך, במסגרת תכנון מחקר מקרה-ביקורת לבדיקת הקשר בין הגבלה קלורית, PTSD הנקשר למלחע"ש וסרטן שד, הורכבו מדדים מקורבים ייחודיים, ובוצע מחקר חלוץ לבדיקת כלי המחקר.
מטרות מחקר החלוץ: לבדוק את תקפות המדדים המקורבים המתוכננים להערכת חשיפה לרעב במהלך מלחע"ש ואת תקפות השאלון לאומדן חשיפה ל- PTSD הקשור למלחע"ש  בקרב נשים שורדות שואה בישראל.
השערות מחקר החלוץ: (1) רמת החשיפה לרעב, תסמיני מחלת הרעב ותחושת רעב סובייקטיבי בתקופת מלחמת העולם השנייה תהיה גבוהה יותר בקרב חולות סרטן שד לעומת נשים בריאות; (2) הדיווח על קיום רכיבים של הפרעת דחק בתר חבלתית יהיה גבוה יותר בקרב  חולות סרטן שד לעומת נשים בריאות; (3) ימצא מתאם בין המדדים השונים של חשיפה לרעב לבין קיום PTSD הקשור למלחמת העולם השנייה.

שיטות: אוכלוסיית מחקר החלוץ מתבססת על נשים שורדות שואה, ילידות 1926-1945, המתגוררות בישראל. נבחר מדגם נוחות של נשים חולות בסרטן שד ושל ביקורות. איסוף החולות היה פרוספקטיבי, במסגרת המרכז הרפואי ע"ש רמב"ם, בין 20.8.2007 ו-20.07.08. איסוף קבוצת הביקורת התנהל במהלך אותה תקופת זמן בקהילה. המשתתפות הוחתמו על טופס הסכמה מדעת וענו על שאלון, אשר כלל התייחסות ספציפית לחשיפה לרעב ולקיום תסמיני PTSD הנקשר למלחע"ש באמצעות ראיון פנים-אל-פנים. החשיפה לרעב הוערכה באמצעות מדד אישי: לכל משתתפת חושב מדד חשיפה לרעב שהתבסס בעיקרו על מקומות השהות שלה במהלך המלחמה. כן הוערכו תסמיני מחלת הרעב במהלך התקופה הרלבנטית ונבדק הדיווח הסובייקטיבי של תחושת הרעב. הערכת קיום PTSD נעשתה באמצעות שאלון PTSD מתוקף שהתייחס לתסמינים ספציפיים ולאירועי חיים מרכזיים (לפני אבחנת סרטן השד בחולות), עם מתן דגש לאירועים הנקשרים למלחע"ש. ניתוח התוצאות בוצע על ידי חישוב התפלגויות, ממוצעים, שכיחים ומתאמים, על פי הצורך, באמצעות תכנת SPSS.

תוצאות: מתוך 55 הנשים שענו לקריטריוני ההכללה, סרבו 12 להשתתף במחקר החלוץ (6 חולות סרטן שד ו-6 ביקורות). בפועל השתתפו בו 43 נשים, מהן 9 חולות ו-34 ביקורות. שיעור ההיענות הכללי היה 78% (60% בקרב החולות ו-83% בקרב הביקורות).
חשיפה לרעב – (1) המדד האישי של חשיפה לרעב היה גבוה בקרב החולות (שמשמעו חשיפה גבוהה יותר לרעב) לעומת הביקורות:  ציון ממוצע של 141.06 לעומת 130.07, בהתאמה ((p-value=0.544 (2), ממוצע ניקוד תסמיני מחלת הרעב בקרב החולות (4.89) היה גבוה לעומת הערך המקביל בביקורות (3.56)  (p-value=0.544). (3) דירוג הדיווח הסובייקטיבי על תחושת רעב  בקרב המקרים (2.75) היה גבוה לעומת הביקורות (2.40) p-value=0.468)). (4) בנוסף, נמצא קשר ישיר בין מדד החשיפה האישי לרעב לבין הדיווח הממוצע על תסמיני מחלת הרעב (p-value<0.001).
PTSD הקשור למלחע"ש - בכל משתתפת נבדק ממוצע המרכיבים העיקריים של PTSD (חודרנות, הימנעות ותסמינים סגוליים). נמצא כי עבור ארבעת המשתנים, ממוצע הדיווח היה גבוה יותר בקרב החולות לעומת הביקורות, ללא מובהקות סטטיסטית.

מתאם  בין מדדי החשיפה לרעב למדד  PTSD הקשור למלחע"ש : נמצא קשר ישיר בין דיווח על תסמיני מחלת הרעב במהלך מלחע"ש  לבין קיום רכיבי PTSD שנקשרים למלחע"ש, ללא מובהקות סטטיסטית.
מסקנות: עפ"י שימוש במדדי הרעב המקורבים במחקר החלוץ נראה כי קיים הבדל בין חולות בסרטן שד – שהציגו חשיפה גבוהה יותר לרעב במגוון המדדים  - לבין הביקורות.  כן נמצא כי נשים שורדות שואה אשר חלו בסרטן שד דיווחו על ממוצע גבוה יותר של רכיבי הפרעת דחק בתר חבלתית הקשורה למלחמת העולם השנייה. רוב ההבדלים לא הגיעו למובהקות סטטיסטית בגלל מגבלות גודל המדגם. ממצאים אלה תואמים את השערות המחקר.

לסיכום, כלי המחקר הייחודיים להערכת חשיפה לרעב בזמן מלחמת העולם השנייה  והשאלון לקיום חשיפה ל- PTSD הקשור למלחמת העולם השנייה נמצאו תקפים בקרב אוכלוסיית המחקר החלוץ.